- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
שניידרמן נ' דה סטנלי וורקס בע"מ
|
ע"ר בית משפט השלום תל אביב - יפו |
48719-06-11
11.9.2011 |
|
בפני : משה סובל-שלום ת"א |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יוליה שניידרמן |
: דה סטנלי וורקס בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
בפניי ערעור שהגישה המערערת על החלטת כב' הרשם אריה ביטון מיום 13.6.11, לפיה התקבלה טענת המשיבה לחוסר סמכות עניינית, כפי שהועלתה על ידה במסגרת ההתנגדות שהגישה. בהתאם לכך הורה הרשם על סגירת תיק ההוצל"פ שנפתח על ידי המערערת לביצוע תביעה על סכום קצוב שמספרו 0133296112, וכן על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (ת"ת 2443-05-11).
בהתאם להחלטתי מיום 30.6.11, הוגשו עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב מטעם הצדדים.
העובדות הצריכות לעניין וכן הנימוקים שעמדו בבסיס החלטת הרשם הינם כדלקמן:
המערערת הגישה כנגד המשיבה תובענה על סכום קצוב, אשר הוגשה ללשכת ההוצל"פ. המדובר בתובענה המתייחסת לעילות תביעה מתחום דיני העבודה ומתבססת על יחסי עובד מעביד שבין המערערת למשיבה.
במסגרת ההתנגדות שהגישה טענה המשיבה כי המדובר בתביעה הנובעת מיחסי עובד מעביד, אשר הינה בסמכות עניינית בלעדית של בית הדין לעבודה מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בתי הדין לעבודה, וכן כי אין המדובר בתביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ.
המערערת הגישה תשובה להתנגדות ולטענתה בהתאם להוראת סעיף 37 לחוק בית הדין לעבודה וסעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ, ניתן לבקש לבצע תביעות על סכום קצוב בלשכת ההוצל"פ כמו פסקי דין של בית הדין לעבודה וכי קבלת פרשנות אחרת תגרום לכך שלא ניתן יהא לבצע פסקי דין של בית הדין לעבודה בלשכות ההוצל"פ.
לאחר ששמע את טענות הצדדים, מצא הרשם לקבל את טענת המשיבה באשר לחוסר הסמכות העניינית של בית המשפט לדון בתביעה כפי שהוגשה ללשכת ההוצל"פ, מהנימוקים כדלקמן:
בהתאם להוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, מסורה סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בעניינים הנובעים מיחסי עובד מעביד, מכאן שלא היה מקום ואין גם כל אפשרות להגיש ללשכת ההוצל"פ תובענה על סכום קצוב, אשר מתבססת על עילות מתחום דיני העבודה.
כוונת המחוקק בחיקוק סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ, היתה בהעברת סמכויות תביעה שבעיקרן מתחום סדר הדין המקוצר ואשר לשם ייעול ההליכים מוגשים ישירות ללשכת ההוצל"פ, תוך מתן זכות לחייבים להגיש התנגדות לביצוע התובענה, וזאת בהקבלה לזכות הקיימת להגשת בקשת רשות להתגונן.
באשר לתובענות מתחום דיני העבודה , אין כל הליך מקביל להגשת בקשת רשות להתגונן ולנתבעים בבית הדין לעבודה מוקנית הסמכות להגשת כתב הגנה. לפי פרשנות ב"כ המערערת, זכות זו מתבטלת באחת ולא מתאפשר לנתבע להגיש בקשת רשות להתגונן בדמות של התנגדות, שהינה זכות נמוכה ומופחתת מהזכות להגשת כתב הגנה ולנהל הליך בהתאם לסדרי הדין הנוהגים.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי לקבוע כי החלטת הרשם הנכבד בדין יסודה, ולפיכך דינו של הערעור להידחות.
אין בערעורה של המערערת אלא חזרה על אותן הטענות אשר נטענו על ידה בפני הרשם הנכבד. בנקודה זו אציין כי מכתבי הטענות אשר הוגשו על ידי המערערת עולה כי היא אינה חולקת על החלטתו של הרשם לפיה המדובר בתביעה שעניינה יחסי עובד ומעביד המסורה לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, אלא שכל טענתה היא כי היה על הרשם להעביר את ההתנגדות לבית הדין לעבודה ולא לקבלה ולסגור את תיק ההוצל"פ כפי שקבע בהחלטתו.
אין בידי לקבל פרשנותה של המערערת לפיה ניתן להגיש בלשכת ההוצל"פ תובענות על סכום קצוב בעניינים המסורים לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ואין לי אלא להצטרף לכלל הנימוקים אשר פורטו על ידי הרשם המלומד בהחלטתו. לא מצאתי כי יש בסעיף 37 לחוק בית הדין לעבודה כדי לסייע בידי המערערת בטענותיה, באשר סעיף מפורש זה עניינו בביצוע פסקי דין אשר ניתנו בבית הדין לעבודה, בלשכת ההוצאה לפועל.
דווקא מנוסחו של סעיף 37 הקובע כי: "פסק דין של בית הדין דינו בכל הנוגע להוצאה לפועל כדין פסק דין של בית משפט, והוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים", ניתן לדידי ללמוד כי תובענות בסכום קצוב שעילתן ביחסי עובד מעביד לא ניתן להגיש בלשכת ההוצל"פ. הראייה שלגבי פסקי דין של בית הדין לעבודה מצא המחוקק לחוקק סעיף מיוחד המחיל על אלה את הוראות חוק ההוצל"פ.
ברי כי תיקון 24 לחוק ההוצל"פ לא ביקש לגרוע מסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה או לחילופין לשנות מסדרי הדין הנהוגים בו. זאת ועוד, וכפי שציין הרשם הנכבד בהחלטתו תכלית התיקון, כפי שהינה עולה מדברי ההסבר והצעת החוק , היתה כי תביעות אזרחיות בסדר דין מקוצר המוגשות כיום בבית המשפט תוגשנה ישירות להוצאה לפועל לביצוע. (דברי ההסבר צורפו כמוצג 5 לתיק המוצגים של המשיבה).
כפי שציינתי לעיל, סבורני כי ממילא אין ממש בטענות המערערת, שהרי משהועברה התובענה לבית הדין לעבודה הרי שזו תידון על פי סדרי הדין הנהוגים בו על פי דין.
אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, הערעור נדחה בזאת.
המערערת תישא בהוצאות המשיבה בערעור בסך 2,500 ₪.
המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
